חתולים בצנרת

הכל התחיל מחוט ברזל שהתגלגל לידי.

שיחקתי לי עם חוט הברזל ללא כוונה מוגדרת או מוצהרת מראש, ובסיום ההתעסקות שלי איתו היה נדמה לי שאני רואה בו דמות.

כמובן שמיד שלפתי דבק פלסטי ונייר עיתון והתחלתי לצפות את החוט להנאתי. בסיום, הנחתי את פאר היצירה להתייבש בצד ושכחתי ממנה לכמה ימים טובים.

כשנתקלתי בה שוב על שולחן העבודה שלי, הדמות כבר לא נראתה כל כך דמות אלא דמתה יותר לחתול, וכשאני רואה חתול, החתול כמובן מנצח, ולכן מיד התיישבתי והוספתי לדמות שלי זנב.

לאחר הזנב עיצבתי גם פנים חתוליות מתוקות, וחיכיתי מספר ימים נוספים לייבוש. כשהחתול התייבש, היה לי ברור שהוא יהיה חתול אפור, ולכן, כדי להוסיף לו צבע, הוספתי לו גם מצנפת שובבה בצבעי אדום לבן.

וכך נולד מהממיאו. סליחה, ירמיאו -

 

שבוע ימים היה ירמיאו חתול בודד. כשפרסמתי את תמונותיו, אורית ביקשה לאמץ לה חתולה תואמת בגוונים של חתולתה, שהיתה חתולה טורטית בצבעי שחור-כתום (מקור השם טורטישל - שריון הצב).

מכיוון שלא טוב היות החתול לבדו, החלטתי להכין בנוסף לטורטית גם חבר ג'ינג'י שיארח חברה לירמיאו שלי, וכך נוצרה לה חבורה עליזה וצבעונית של חתולים שמחים ומשמחים - ירמיאו, בלקיאו וכתומיאו (פמפקין) -

בלקיאו כבר בביתה החדש והצמד שלי מחייך לי בסטודיו בזמן העבודה.

מה שטוב, זה שהם לא מפריעים לי לעבוד, שלא כמו זוזי שמתעקשת לדרוך דווקא על הפלטה של הצבעים הטריים ולסמן אחר כך את כל הבית בצבעי אקריל בדמות כפותיה הענוגות, או זוקו המהמם שמתעקש לקבל ליטוף דווקא (ובאותו הרגע ממש) ביד שצריכה יציבות בציור קווי מתאר דקים , או סימנטוב המתוק שצריך, אבל ממש צריך לשבת עלי ולגרגר תוך כדי טפטוף ריר חינני בדיוק כשאני צריכה לעשות את העבודה בעמידה, או כמו מיקוש הנסיכה האנטיפתית שהופכת חברותית ברגעים שממש אי אפשר, או כמו חתוללה שרודפת אחרי שמחה כמו שכיפת ברזל רודפת אחרי רקטה וכל זה בין הרגליים שלי באמצע העבודה או כמו שקבבי וצוקי... הבנתם, נכון?

חתולים הם יצורים מופלאים! מי שלא יודע את זה עדיין מפסיד, אבל תמיד מוזמן אלינו הביתה לחוויה מתקנת.

מי יודע, אולי גם יצא עם חתול... ☺.

שיהיה לנו יום מיאולה!
יעל.